חמישה ימים אחרי יום הכיפורים, משפחות שלמות יוצאות מבתיהן כדי לחיות שבוע בסוכה שגגה עשוי ענפים. מדוע המעבר הזה, ומה הוא אומר עלינו?

בשנת 2026 (תשפ"ז) חג הסוכות מתחיל ביום שישי, 25 בספטמבר, בערב, ט"ו בתשרי, ונמשך שבעה ימים, עד הושענא רבה, ביום שישי, 2 באוקטובר. אחריו באים שמיני עצרת, בשבת, 3 באוקטובר, ומחוץ לארץ ישראל – שמחת תורה, ביום ראשון, 4 באוקטובר. במשך שבעת הימים האלה הסוכה הופכת לבית: אוכלים בה, מארחים בה, לומדים בה, ויש אף הישנים בה.

מה אומרת התורה

החובה נלמדת מפסוק בספר ויקרא: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מב-מג).

אם כן, הסוכה אינה בראש ובראשונה תפאורה חגיגית. זהו זיכרון שגרים בתוכו: ארבעים שנה במדבר חי העם בלי בית, תחת חסותו של ה' בלבד.

סוכות ממש, או ענני כבוד?

התלמוד (סוכה יא ע"ב) מביא שני פירושים לפסוק. לדעת רבי עקיבא מדובר בסוכות ממש, שהקימו בני ישראל בכל חנייה במסעותיהם. לדעת רבי אליעזר, ה"סוכות" הן ענני הכבוד, שהקיפו את המחנה והגנו עליו מפני השמש ומפני האויבים.

שני הפירושים מתלכדים: ביציאה מן הבית אנו מודים שלא כתלי ביתנו הם ששומרים עלינו.

מדוע בסתיו, ולא באביב?

יציאת מצרים התרחשה באביב, בחודש ניסן. מדוע אם כן יושבים בסוכה בתשרי? הטור (אורח חיים תרכה) משיב: באביב כל אדם יוצא לשבת בצל תחת סככה, ואיש לא היה מבחין בהבדל. בסתיו, כשכל אחד חוזר לביתו לקראת הגשמים, היציאה לסוכה יכולה להיעשות רק כדי לקיים את המצווה.

סוכות הוא גם חג האסיף, חג אסיפת היבול: דווקא כשהאסמים מלאים ואפשר היה לחשוב שאנו מוגנים, התורה מצווה לצאת מן הבית.

מהי סוכה כשרה?

  • הגג (סכך) עשוי מצמחים תלושים: ענפים, כפות תמרים, במבוק. צריך שתהיה צִלתו מרובה מחמתו, ועם זאת שייראו דרכו השמיים.
  • הדפנות: לפחות שתי דפנות שלמות וחלק מדופן שלישית. הן יכולות להיות מכל חומר, ובלבד שיעמדו בפני הרוח.
  • הגובה: לפחות עשרה טפחים (כ-80 עד 96 ס"מ) ולכל היותר עשרים אמה (כ-9.6 עד 11.5 מטר, לפי השיטות השונות).
  • דירה ארעית: הסוכה היא דירת עראי, העשויה לשבעה ימים. נוהגים לקשט אותה בפירות, בשרשראות ובציורי ילדים.

במקרים מיוחדים (מרפסת, סוכה תחת אילן, חומרי הסכך) יש להתייעץ עם רב מוסמך.

לחיות בסוכה

הסעודות נאכלות בסוכה. כשאוכלים בה פת או תבשיל מחמשת מיני דגן, מוסיפים את הברכה "לישב בסוכה": "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה". בלילה הראשון חובה לאכול בה לפחות כזית פת.

אם יורדים גשמים עד כדי שהסעודה מתקלקלת, פטורים: התורה מצווה לגור בסוכה כדרך שגרים בבית, ואיש אינו נשאר בביתו כשהגשם יורד עליו.

בכל ערב המסורת מזמינה גם אורחים עליונים, האושפיזין: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד. ומקבלים את פניהם טוב יותר כשמארחים גם אורחים בשר ודם.

מה אומר על כך הרב רפאל בניזרי

בשיעורו סוכות: חג השמחה מביא הרב בניזרי את המשפט הזה: "ביתי האמיתי הוא הסוכה". בית פגיע מבחוץ, אך איתן מבפנים.

בשיעור סוכות: מכיפור אל סוכת השלום הוא מסביר שאחרי יום הכיפורים אין די בבקשת מחילה: יש להוכיח זאת בחיי היומיום. יוצאים מן הבית, מן ההרגלים ומן ההשקפות המקובעות, פותחים את הדלת, ומסתופפים בצִלו של ה'.

הוא מביא גם את המהר"ל מפראג, השואל מדוע אומרים "סוכת דוד", ולא "בית דוד". בית שנחרב נבנה מחדש באופן אחר, על פי תוכניות אחרות. סוכה שנפלה מוקמת מחדש בדיוק כפי שהייתה, כתצרף שחלקיו התפרקו.

להמשך הלימוד

מאמר מאת מערכת Pensées Juives. הקטעים המיוחסים לרב רפאל בניזרי לקוחים מתוך שיעוריו המתפרסמים באתר זה.